הסיפור הזה נגע בי במיוחד ביום של דאון-
עד מתי יימשך הסגר?, כמה אפשר?
האם לצלם את עצמי מספרת סיפורים, כמו שחבריי מספרי הסיפורים נוהגים?- ואם אני לא, אז ..מה? ישכחו אותי? לא אהיה רלוונטית?
להקשיב לעצמי? לעשות את הטוב לי, או להיכנע לרוח התקופה ולבלוט כמספרת סיפורים מול מצלמה?
אני מתגעגעת לאנשים. מתגעגעת למפגש אמיתי- קשה לי לספר מול מצלמה ( אפילו שלמדתי משחק…) צריכה להקשיב לשפת הגוף, להרגיש אנרגיה, להקשיב לצליל הנשימה, לטון הדיבור, להקשיב לתנועה בזוויות של הראש, לתחילתו של חיוך, או של דמעה בצד העין, להיפגש עם אחרים כמספרת סיפורים, כמנחת סדנאות, כמטפלת בדרמה.
*בתמונה – געגוע למפגש*
אז הנה הסיפור- שמו " ניסים"
אני מאחלת לכולנו הקשבה אמיתית וכנה פנימה אל עצמנו והחוצה אל אחרים, במיוחד בימים אלה- כי איכות של הקשבה מלאה כזו לא תמיד קל למצוא.
ותבורכו בהרבה ניסים.
ניסים:
נזיר ממנזר אחד פוגש נזיר ממנזר אחר.
" אתה יודע" הוא מטיח בנזיר שפגש, " המורה שלי יודע לעשות ניסים. כשהוא יושב במדיטציה הוא יכול לרחף על פני האדמה."
"גם המורה שלי יודע לעשות ניסים" עונה לו הנזיר השני.
" באמת? " מופתע הנזיר הראשון, " איזה ניסים הוא עושה?"
"אה, ניסים מדהימים. כשהוא הולך, הוא רק הולך, כשהוא יושב הוא רק יושב ושהוא אוכל הוא פשוט רק אוכל.
אה… וכשהוא מקשיב לנו, הנזירים הצעירים, הוא פשוט מקשיב, הוא לא חושב באותו הזמן על שום דבר אחר,
ואם תפגוש בו לרגע, בכל רגע,
תרגיש כאילו אתה הדבר היחיד הקיים בעולם באותו הזמן".
אהבתם? חשבתם? תגיבו, שאדע שמישהו מקשיב מהצד השני.
10 תגובות
השארת תגובה
דליווווו, אחלא סיפור ואחלא רעיון..ודש חם חם
כשאני מודה
אני מודה
תודה
דליה יקרה.
סיפור כל כך חשוב.
סיפור שצריך להטמיא בכל הקורסים המתיימרים לחנוך. הורים בתי ספר. צבא….
חלק מהרס ההקשבה וההלכה הוא הטלפון הסלולרי .
תודה.
תודה שרה. זו אומנות להקשיב – לא תמיד יודעים איך. לא לכולם באמת הקשיבו מילדותם ועד בכלל.
דליה…לא יודעת אם התגובה הקודמת הגיעה או נתקעה…
אז אומר שוב- את מוכשרת ברמות ויותר מאשמח לקצת הומור שתשלחי לנו לשמח אותנו.
והסיפור הזה מעורר הרבה הרבה מחשבות.
פשוט מקסים.
אין עליך!!!
מחכה כבר לפעילות שלך בגן שלנו בלי נדר עוד חודשיים.
יהיה טוב
בריאות שרית
תודה שרית יקרה.
בחרתי להתכנס כי כפי שכתבתי- נכון לעכשיו, צריכה את המפגש האמיתי.
לימים טובים והרבה בריאות
מיד התחלתי לבכותתתת
כי את אמנית ההקשבה
סיפור יפה
אהבתי את המסר
אוהבתותך
תודה הגרי. בחזרה